אסון נחל צפית - ה"יהיה בסדר" פרץ את כל מעגלי ההגנה

אוקטגון פרו מומחים לאבטחה

כל מה שאני כותב הוא על דעתי בלבד ובמטרה לנסות להעביר מסר לצורך למידה לעתיד ולא כדי לחפש אשמים.
קבלת החלטה להוציא קבוצה של נערים לטיול גיבוש באזור בעל סיכון גבוהה טומנת בתוכה סיכוי להסתבכות באירוע חירום שאף יכול לסכן חיים. לצערי הרב, טיול הגיבוש של הנערים ממכינת בני ציון הסתיים באסון בו נהרגו 9 נערות ונער אחד מתוך קבוצה של 25 סה”כ.

אחריות של אדם מתחלקת לשניים, אחריות אישית ואחריות על אחרים.

כשאדם מקבל החלטה שכשורה רק אליו והיא אינה משפיעה על אנשים נוספים, האחריות על תוצאותיה האפשריות היא שלו ורק שלו ולכן זכותו להחליט שהוא מתעלם מאזהרות ומסכנות ידועות וזכותו להחליט לקחת סיכון. הוא יכול לעשות כל דבר גם אם הוא מסוכן מאוד.

לעומת זאת, כשאדם צריך לקבל החלטה שכשורה גם לאנשים נוספים ולא רק אליו, האחריות תופסת מקום מרכזי שמחייב כל פעם מחדש ביצוע תהליך קבלת החלטות יסודי שמשכלל בתוכו את כל הנתונים הקיימים, שאיבת נתונים מגורמים מוסמכים והקשבה לבעלי תפקידים זוטרים ולאנשים בשטח. כשאדם אחראי על אנשים אחרים, אינו יכול לקחת סיכונים מיותרים ולהגיד “יהיה בסדר” ובמיוחד שמסביבו נשמעים אזהרות רשמיות ולא רשמיות לגודל הסכנה האפשרית. אדם כזה חייב לזכור שכל מי שנמצא תחת אחריותו סומך עליו ולרוב בעיניים עצומות ובנוסף, אנשים במעגלים נוספים סומכים עליו מתוקף היותו בעל הסמכות, הידע והניסיון.

פעילות גם מתחלקת לשני סוגים עיקריים, פעילות חובה ופעילות שאינה חובה.

פעילות חובה, הינה פעילות שהתוצאה שלה משפיעה על גורל אנשים מסוימים ו/או על מדינה שלמה ולכן תתבצע גם בתנאים קשים שיש בהם סיכון לחיי אדם. בדרך כלל מי שיבצע פעילות כזו יהיה כוח מקצועי ומיומן שלא ישלב בתוכו אנשים לא מקצועיים.

פעילות שאינה חובה, הינה פעילות שצריכים לקיים באופן אישי או קבוצתי, בהחלטה אישית או בהנחיה, מרצון או שלא מרצון ושהתוצאה והייעוד שלה משפיעים רק על המבצעים אותה ואולי גם על מעגל אנשים נוסף ואין חובה שתתקיים עכשיו ולכן אין שום סיבה להוציא אותה לפועל בתנאים לא מתאימים וניתן להמתין עד שכן יתאימו.

תהליך קבלת ההחלטות ליציאת הקבוצה ממכינת בני ציון לטיול באזור נחל צפית והסביבה, כלל מספר גורמים במספר מעגלים שונים:

  1. גופים רשמיים כגון משרד החינוך ורשות הטבע והגנים.
  2. מנהל המכינה ובעלי תפקידים במכינה הכפופים אליו.
  3. הורי הנערים והנערות.
  4. הנערים והנערות.
  5. מדריכי הטיול.
  6. גורמים חיצוניים ומוכרים כגון תלמידים לשעבר במכינה.

אני מעריך, שרוב האנשים מכל המעגלים שציינתי, היו מודעים למזג האוויר הסוער שהיה צפוי בדיוק במועד הטיול כולל אזהרות ממוקדות לסכנות הצפויות באזור הספציפי של הטיול. חלק מהאנשים, כולל חלק מהתלמידים, ציינו את דאגתם מיציאה לטיול במועד המתוכנן ואף ציינו בפני מקבלי ההחלטות מהמכינה את הידיעה על האזהרות הקיימות ועשו כך גם בינם לבין עצמם בשיחות ובהתכתבויות בווטסאפ.

אני מעריך שמעגל בעלי התפקידים במכינה שהיו צריכים להחליט האם לצאת לטיול, קיימו ישיבות בנושא שבהן עלו כל הנתונים כולל האזהרות על מזג האוויר הסוער. אני גם מעריך שחלק מבעלי התפקידים טענו שלא כדאי לצאת לטיול בתנאים אלו. על פי הדיווחים בתקשורת, מתברר שחלק מבעלי התפקידים התייעצו עם אנשים אחרים מחוץ למכינה, שחלקם טענו שלא כדאי לקחת סיכון וחלקם טענו שיהיה בסדר, והעבירו את המידע שקיבלו למנהל המכינה.

שוב על פי מה שראיתי בתקשורת, במעגל ההורים, חלקם ציינו שדיברו עם הילדים על האזהרות והסכנות שיש ביציאה לטיול במועד המתוכנן וחלקם אף ביקשו מהילד/ה לא לצאת.

גם במעגל הנערים והנערות עלה חשש מיציאה לטיול שבא לידי ביטוי בשיחות בקבוצה ובהתכתבויות בווטסאפ, כולל התכתבות שתיראה תחושה של אנחנו נמות.

מבלי להכיר את המדריכים שהובילו את הקבוצה בשטח, אני בטוח שחלקם ואפילו כולם בעלי ניסיון מקצועי כולל ניסיון והכרות באזור הטיול עצמו וכולל מודעות לסכנות הקיימות ביציאה לטיול בתנאי מזג אוויר קשים.

ה”יהיה בסדר” בתהליך קבלת ההחלטות ביציאה לטיול לנחל צפית, פרץ את כל מעגלי ההגנה ומנע מאותם גורמים שהיו בהם לדבוק בכל הכוח בתחושה הלא טובה ובהרגשה שמשהו רע עומד לקרות עד כדי כך שאף אחד לא באמת עמד על הרגליים האחוריות כדי למנוע את יציאת הקבוצה לאזור הסכנה. זה מדהים כל פעם מחדש עד כמה אנחנו “מתעוורים” אל מול אותם בעלי תפקידים מוערכים ומנוסים ועד כמה אנחנו מתעלמים מכל הדגלים האדומים שמתנופפים שוב ושוב לנגד עינינו.

לצערי הרב, מדובר בתופעה מוכרת שכבר גבתה חיים של מנהיגים ואנשים תמימים שכל חטאם היה שסמכו על מי שהיה אחראי עליהם ושקיבל עבורם החלטות ולמרות זאת כל פעם מחדש חוזרת על עצמה מחדש.

באופן אישי, אני חושב שחשוב לחקור את האירוע המצער הזה לעומק ובמידה ויימצא מישהו שהתרשל אף להעניש אותו על כך אבל יותר חשוב לי שכולם כולל כולם, ילמדו מהאסון הנורא הזה ושמעכשיו והלאה יעשו מאמצים לא לחזור על הטעויות הגורליות הללו ובעיקר יוציאו מחייהם את המושג “יהיה בסדר”.

תעשו טובה לעצמכם ולאלו שתחת אחריותכם ותזכרו את 10 הנערות והנער שנהרגו סתם ככה ושבמותם ציוו עלינו להפסיק להאמין בעיניים עצומות ש”יהיה בסדר”, להטיל ספק גם בבעלי תפקידים בכירים, לא ללכת תמיד אחרי העדר, לדעת לבחור בחומרה ולא להקל ראש ולהקשיב גם לאנשים זוטרים.

הלוואי ולא יקרו עוד אסונות כאלו.

יהי זכרם ברוך ושהמשפחות לא יידעו עוד צער.

זכרו ש"להיות מנהיג זה לא קשור ליכולות, זה קשור לאחריות!!! מנהיג לא רק אחראי על החלטות נכונות, הוא חייב להיות אחראי גם להחלטות גרועות!!!

עוד מאמרים בנושא

מיקי וינברג – ראיונות לתקשורת

מיקי וינברג – ראיונות לתקשורת כמומחה לאבטחה בכלל ולאבטחת אישים בפרט, אני מוזמן מידי פעם להתראיין בהקשר לאירועי אבטחה שקורים בישראל ובעולם. ראיון לערוץ כאן

המאבטח שגדל מהשטח לתפקיד המנב”ט

בישראל, חשיבות המנב”ט בארגון / במתקן הפך כבר מזמן לעובדה מוגמרת ולכן מספר רב של מנכ”לים דואגים לאייש את התפקיד בהקדם האפשרי. לרוב, המנב”ט נבחר

ניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ – 13.7.24

ניסיון ההתנקשות בנשיא לשעבר ובמועמד לנשיאות דונלד טראמפ במהלך עצרת בחירות בפנסילבניה, הוכיח שוב שהיריב פועל תוך ניצול טעויות מבצעיות שנעשות על ידי מערך האבטחה