7 לאוקטובר 23 – לקחים לתחום האבטחה

התקפת ארגון החמאס את ישראל ב 7 לאוקטובר 23 בוצעה ברובה על ידי צבא קטן (3000 לוחמים), מיומן ואכזרי וכללה פגיעה קשה באזרחים חפים מפשע ביישובים ובמחנות צה”ל בעוטף עזה. ארגון החמאס הצליח להפתיע את ישראל ובגדול ובזכות כך השיג שעות רבות בהן לוחמיו פעלו בשטח כמעט ללא הפרעה ותגובת נגד או תוך לחימה מול כוחות ישראלים קטנים במספר ועם כמות תחמושת שלרוב לא היו בעלי סיכוי לנצח. התגובה הישראלית כנגד כוחות החמאס בוצעה על ידי צה”ל, משטרת ישראל, שב”כ, כיתות כוננות ביישובים ואזרחים רבים ואמיצים. באופן טבעי, מכיוון שמדובר בסוג של מלחמה, כל גופי הביטחון הממלכתיים בישראל כבר ביצעו תחקירים ראשוניים לצורך הפקת לקחים שעליהם ליישם לעתיד. למרות שהנטייה לחשוב שמאפייני התקיפה של ארגון החמאס קשורים בעיקר לתחום העשייה והאחריות של גופי הביטחון הממלכתיים, חלה חובה לבֵצע תהליך הפקת לקחים גם לתחום האבטחה האזרחית בישראל תוך הכרות מעמיקה של פעולות היריב ופעולות התגובה – תהליך שיבחן לעומק נושאים כגון הנחות העבודה בהקשר הביטחוני, הגדרת האיומים, הכרת היריב ויכולותיו, רמת המוכנות ביכולת הגילוי והתגובה, שמירה על חיי עובדים ואזרחים, שיתוף פעולה עם כוחות חבירים ואפילו רפואה. אירועי ה – 7 לאוקטובר 23 צריכים לשלוח כל מנכ”ל ו/או מנהל ביטחון בתפקיד לבצע את הפעולות הבאות:

להכיר את הסיבות להצלחה של ארגון החמאס מול ישראל:
ביצוע הטעיה אסטרטגית חשיבתית לאורך השנים האחרונות שגרמה למנהיגות בישראל לחשוב שהחמאס אינו מתכוון לבצע פעולות מעבר לירי רקטות ליישובי ישראל ושתוצאות התגובה הישראלית בכל מבצעי התגובה שלה יצרו הרתעה חזקה מולו.
החמאס אסף מודיעין איכותי על יכולות צה”ל בדרום, על כלל מחנות צה”ל והיישובים השונים בעוטף עזה ועל יכולות התגובה הטכנולוגית והפיזית וכל זאת בעזרת המידע המפורסם במדיה החברתית וברשתות התקשורת בישראל, פועלים עזתיים שעבדו בתוך היישובים, פעולות הסחה בגדר ההפרדה ומידע שהתקבל מאיראן.
החמאס תכנן והתארגן להתקפה במשך זמן של למעלה משנה תוך יכולת מידור גבוהה בתוך הארגון עד זמן קצר לפני שעת הביצוע ומידור מושלם את מול יכולות המודיעין הישראלי. ביצוע אימונים והכנות בשטח בצורה שנראתה לישראל כ”סתם” עוד אימונים שגרתיים של הארגון.
תכנית פעולה מבצעית ומקצועית שהצליחה מעל המצופה בזכות התאמתה למודיעין שנאסף, אסטרטגיה שכללה ירי טילים אינטנסיבי כדי להכניס את החיילים במחנות והאזרחים ביישובים לחדרי הביטחון לזמן ממושך מהרגיל והסחה לפעולת פריצת מכשול הגדר, פריצת מכשול הגדר על ידי כלים הנדסיים ומטעני חבלה בכ – 30 מקומות שונים, כניסה ותקיפה ראשונה על ידי לוחמים הרכובים על אופנועים, הרחבת הפרצות בגדר לכניסה ותקיפה של לוחמים הרכובים על טנדרים ובסוף כניסה של אספסוף שונא ורעב לנקמה.
תכנון מבצעי שהביא ליצירת יתרון מובהק במספר הלוחמים ובכמות אמצעי הלחימה מול כוחות התגובה הישראלים.
בחירת מועד לתקיפה בשעת בוקר מוקדמת בשבת שבה חגגו בישראל את חג שמחת תורה.

להכיר את פעולות התגובה של הכוחות הישראלים ביישובים, במחנות ובשטח:
לכיתות הכוננות ביישובים ובמחנות צה”ל לקח זמן להבין שמדובר במתקפה משולבת של ירי טילים ולוחמים.
עובדתית, כוח כוננות שהצליח להתעשת מהר וייצר תגובה נחושה בירי לעבר המחבלים, מנע את כניסתם ליישובים ואף גרם להם לסגת לאחור.
מכלול כניסה שכולל שער גונזולי חשמלי מסיבי הצליח לעכב את כניסת המחבלים ליישובים בעיקר.
לחימה בצוות תוך הפגנת אומץ אישי, נחישות לנצח, יצירתיות לחימתית ונכונות ללכת עד הסוף גרמה ליריב אבדות רבות ובחלק מהיישובים אף הכניעה אותו.
עובדתית, כוחות הכוננות מצאו את עצמם נלחמים ביריב לבד למשך שעות ארוכות ללא קבלת סיוע מכוחות תגבור.  

בחינה מחודשת של הנחות העבודה הביטחוניות שקובעות את האסטרטגיה של הארגון, חברה, עסק וכו’ בכל הקשור לאיום הייחוס והתאמתו למצב העכשווי והעתידי של מדינת ישראל בתחום הפלילי הפח”עי. תקיפת החמאס ב 7 לאוקטובר 23 האירה בברור על המחיר שיכולים לשלם בגלל “התאהבות” מוגזמת בהנחות עבודה. בחינה של הנחות העבודה צריכה להתבצע לפחות פעם בשנה או מיד כשמתרחש אירוע חירום.

גזירת האיומים מתוך הנחות העבודה הביטחוניות שכוללות את האיומים המוגדרים על ידי הגופים המנחים ו/או איומים שרלוונטיים וייעודיים למושא האבטחה. יש לבצע ניתוח מקצועי בראיית התוקף על מנת להכיר ולהבין היטב את יכולות היריב הפלילי או הפח”עי ובעיקר כדי להצליח לפרט כיצד כל איום יכול להתממש בכל מושא האבטחה. חשוב להבין את הסיכון בכל איום כאשר מושא האבטחה פתוח בשעות הפעילות ומאכלס בתוכו עובדים ומבקרים או כאשר הינו סגור וללא אנשים בתוכו.  

הגדרת איומים קיצוניים המוגדרים כ”ברבור שחור” והאמונה שאירוע מהסוג הזה יכול להתרחש בכל זמן נתון וללא התרעה מוקדמת ורמת הנזק שיכול לגרום ובעיקר היכן הוא ממוקם בניהול הסיכונים. תקיפת החמאס ב – 7 לאוקטובר 23 הוכיחה באופן חד משמעי שכדאי להאמין שאירוע קיצון באמת יכול להתרחש ושהתוצאה שלא יכולה להיות הרסנית עד כדי איום ממשי על המשך קיום מושא האבטחה.

מימוש האחריות של בעל הרישיון ו/או המנכ”ל לביצוע אבטחה שלאחר שלב הגדרת האיומים יבוא לידי ביטוי בהגדרת תקציב שיאפשר לגייס מנהל ביטחון מקצועי או יועץ ביטחון חיצוני, וקיום האבטחה כפי שתוגדר בתיק האבטחה הייעודי. אני חושב שתקיפת החמאס ב – 7 לאוקטובר 23 הפחיתה משמעותית את אלה שיגידו שאיום מסוים ובעיקר איום קיצון לא יתממש בגזרת האחריות שלהם.

הגדרת המענה המבצעי לכלל האיומים שנקבעו, כולל מענה לאיום קיצון: המענה חייב לכלול יכולת גילוי של האיום, סיווג של האיום והפעלת תגובה מהירה ונחושה. הבנו שככל שהתגובה תאחר כך יגדל הנזק. גילוי יכול להתבצע על ידי כח פיזי ו/או על ידי אמצעים טכנולוגיים. התקפת החמאס ב – 7 לאוקטובר 23 הוכיחה שאי גילוי של התממשות האיום גורם לאיחור משמעותי בתגובה נחושה ויעילה להשגת  סיכול ולא יכול למנוע את תחילת הנזק ושככלל אסור להסתמך במעגל הגילוי אך ורק על אמצעים טכנולוגיים.

בחירת אמצעים פיזיים וטכנולוגיים אשר מתאימים למאפייני השטח, לגזרות שעליהם לסגור או לפקח ושאכן יהוו מענה מיטבי לאיומים. אחד הלקחים המרכזיים בהקשר האמצעים הפיזיים מה – 7 לאוקטובר 23 הינו החשיבות בהתקנת שער כניסה מסיבי וחשמלי בקו הגדר ההיקפית והתקנת דלתות ברזל ו/או תריס גלילה בכניסות למבנים שיכולים להיסגר בשליטה קרובה או מרחוק ויהוו מכשול שיעכב את התקדמות היריב פנימה. הרבה מאוד מנהלי ביטחון נכשלים בבחירת האמצעים הטכנולוגיים הנכונים בעיקר בגלל חוסר ידע מקצועי בתחום ולכן חשוב לזכור שגדולתו של אדם הינה בכך שהוא יודע להגדיר מה הוא לא יודע לעשות ולהשכיל להפעיל לצורך כך בעלי מקצוע.

כוח אדם והמוכנות שלו להתמודדות מול כלל האיומים כולל איום קיצון: גופים מונחים מגייסים כוח אדם ביטחוני בהתאם לתו התקן הדרוש מהם כאשר לעומתם, גופים שאינם מונחים צריכים להחליט בעצמם מה תהיה רמת והיקף כוח האדם הביטחוני ובהתאם למה שמאפשר להם החוק בנושא הזה. בשני המכרים, חלה חובה לגרום לכך שכוח האדם הביטחוני יהיה מקצועי ומיומן ברמה כזו שיוכל לגלות התממשות איום ולהגיב בהתאם. התקפת החמאס ב – 7 לאוקטובר 23 הוכיחה שתגובה מהירה ונחושה כנגד היריב מצליחה לעצור אותו אף להרחיקו.

התייחסות לעובדים ולמבקרים במושא האבטחה: סעיף המענה לאיומים בתיק האבטחה חייב לכלול התייחסות לעובדים ולמבקרים שישהו במושא האבטחה בזמן התקפה של היריב. המשמעות, שיש צורך להדריך את העובדים להתנהגות מונעת ולהתנהגות בהתרחשות אירוע חירום ולהגדיר צוות עובדים כנאמני ביטחון שיבצעו פעולות בהתרחש אירוע חירום, להציב במושא האבטחה שילוט ביטחוני שיהיה נגיש ובולט לעיני המבקרים ולהדריך את כוח האדם הביטחוני לבצע פעולות להגנה עליהם. בהתאם למאפייני השטח והמבנים הקיימים במושא האבטחה, יש להגדיר מעגלים להתבצרות כוח האדם הביטחוני, העובדים והמבקרים כאשר בכל מעגל תהיה יכולת תגובה נחושה אל מול התקפת היריב.

כוחות חבירים: דווקא בגלל שב – 7 לאוקטובר 23 כוחות התגבור איחרו מאוד בהגעה ללחימה מול היריב, חלה חובה להגדיר ולהכיר מיהם הכוחות החבירים לתגבור בגזרת מושא האבטחה, מה הייעוד והיכולת המבצעית של כל כוח, כמה זמן ייקח לכל כוח להגיע למושא האבטחה וכיצד תתבצע החבירה אליו בשטח. חשוב לבצע תיאום תקופתי מול כל הכוחות החבירים ולפחות אימון משותף פעם בשנה.

רפואה: מוכנות רפואית יכולה להציל חיי אדם בשטח ולכן יש צורך להחליט מה תהיה רמת האמצעים הרפואיים שיוצבו במושא האבטחה וזה בהתאם למיקומו ולמספר העובדים והמבקרים ששוהים בו בכל זמן נתון. כיום, הרמה הרפואית הבסיסית כוללת ערכות עזרה ראשונה ומכשירי דפיברילטור. חשוב להכיר את בית החולים הקרוב ביותר ואת צירי ההגעה אליו.

לסיכום:
לצערנו הרב למדנו בתקיפת החמאס ב – 7 לאוקטובר 23 מה המחיר שמשלמים על “התאהבות” בהנחות עבודה הקשורות ליריב ולאיומים ממנו,  אי גילוי בזמן של התממשות האיום, חוסר מוכנות ברמת התגובה ואיחור בהגעת כוחות חבירים לתגבור. למדנו שאסור לזלזל ביריב בשום שלב ובטח שאסור להחליט שהפך מיריב לאפיפיור – זה שהיריב לא תוקף לא אומר שהוא לא מתכונן לתקוף. מי שמוגדר כיריב תמיד יכין את עצמו לתקיפה ויבצע אותה בזמן, במקום ובדרך הפעולה שמתאימים לו – ברור שיפעל כאשר יחשוב שמושא האבטחה חלש ופגיע. כדי לעלות את הסיכוי לגילוי מוקדם של התממשות האיום ולהצליח לייצר תגובה מהירה ויעילה יש ליישם את תכנית האבטחה בצורה מושלמת לאורך זמן. תקיפת החמאס ב – 7 לאוקטובר 23 קבעה שמי שיחשוב שאירוע קיצון לא יכול להתרחש בגזרתו ימצא את עצמו מופתע וישלם על כך מחיר גבוה וקשה עד כדי בלתי הפיך.