נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, בסכנה מוחשית – 25 באפריל 26

אבטחת הנשיא באירוע:
השירות החשאי, כמו גם יחידות לאבטחת אישים אחרות, נדרש לאבטח את האישים שבאחריותו, בראשם נשיא ארצות הברית, במהלך השתתפותם באירועים עם קהל ובמקומות סגורים או פתוחים.
המשימה: אבטחת הנשיא במהלך השתתפותו באירוע על מנת למנוע ולסכל כל פגיעה בו ולאפשר לו להשתתף באירוע כמתוכנן.   
כדי לעמוד במשימה, השירות החשאי מבצע תכנון מבצעי לאירוע המתחשב במקום בו מתקיים האירוע, בזמנים, במאפייני הקהל, במיקום הנשיא במהלך האירוע ועוד ונותן מענה לכל האיומים הרלוונטיים כנגד הנשיא. התכנון המבצעי מבוצע על ידי מי שמונה להיות מפקד מבצע האבטחה והוא זה שקובע את גודל המתחם המאובטח, את שכבות האבטחה ואת מה שכל אחת מהן תכלול בהיבטי כוח אדם ואמצעים טכנולוגיים ופיזיים. יישום תכנית האבטחה מבוצע על ידי כח אירוע מהשירות החשאי ומתוגבר בכוחות משטרה ויחידות מיוחדות כמו כח התערבות.
על פי הפרסומים והתיעוד המצולם, ניתן היה לראות ולהבין שתכנון האירוע כלל שכבת אבטחה חיצונית למלון, שכבת אבטחה בקומה מעל קומת האירוע שכללה בעיקר את מתחם כניסת ובידוק הקהל ושכבת אבטחה בתוך האולם בו התקיים האירוע. באבטחה, כל שכבה צריכה לפעול לאיתור היריב בגזרתה על מנת למנוע ממנו להצליח להתקרב לנשיא ולהצליח לממש את תכניתו להתנקש בו.
תכנון אבטחת אירוע במלון כולל גם ביצוע פעולות מקדימות הכוללות סריקות לאיתור אמל”ח שהוטמן מבעוד מועד, בדיקה של כל בעלי התפקידים ונותני השירות באירוע, בדיקה של רשימת המשתתפים באירוע ובדיקה של רשימת האורחים במלון על מנת לנסות ולזהות סימנים שיכולים להעיד על הימצאותו של יריב פוטנציאלי.
בוצע תכנון לאירוע, אז איך יתכן שהמתנקש הצליח להפתיע את מערך האבטחה?
המתנקש התגבר על שכבת האבטחה החיצונית בכך ששכר חדר במלון כמו כל אורח אחר. בדרך זו הצליח להכניס למלון אמל”ח מסוגים שונים: רובה ארוך, אקדח וסכינים ונמנע בשלב הביצוע מהצורך להיכנס למלון דרך שכבת האבטחה החיצונית.
האם אזרח אמריקאי שעובד כמורה יכול להיחשב כאדם חריג במלון כמו הילטון בוושינגטון? מה יכולים להיות הסימנים שיכולים להחשיד אותו? בדיקת רשימת האורחים במלון נעשית על פי מספר פרמטרים שלא נית לפרסם אותם אבל אם הם מופיעים סימן שהאורח יכול להיות יריב פוטנציאלי שחובה לעלות לחדרו ולבדוק אותו.
אין לי את המידע הדרוש כדי לדעת האם השירות החשאי בדק את רשימת האורחים במלון ולכן אעריך שהם כן מבצעים בדיקות כאלה ויתכן שהנתונים שעלו בהקשר למתנקש לא הפכו אותו לחריג ולכן לא בוצעה בדיקה בחדרו. אם השירות החשאי לא מבצע בדיקה כזו אז קיים פער גדול ברמה המקצועית וברמת האבטחה של הנשיא.
עובדתית, המתנקש לא אותר בשלב הפעולות המקדימות שבוצעו ולכן התאפשר לו להתארגן בחדרו לביצוע ניסיון ההתנקשות. המתנקש יצא מחדרו חמוש באמל”ח שהביא עמו, ירד לקומה בה מוקם מתחם כניסת הקהל והבידוק הביטחוני, בהגעתו לקומה החל לרוץ במהירות תוך שהוא חולף דרך מספר סוכנים שעמדו בפיזור במתחם, ירה באחד השוטרים שניצל בזכות אפוד המגן ונעצר על ידי סוכן שעמד בדרכו לפני הירידה במדרגות המובילות לאולם האירוע בו שהה הנשיא ורעייתו ומספר אנשי ממשל. ברור, שמטרתו של המתנקש היתה להצליח לעבור במהירות את המרחק עד לאולם תוך שימוש בנשק שהיה ברשותו כדי לפגוע בכל מי שינסה לעצור אותו, להיכנס לאולם האירוע ולהתחיל לבצע ירי על מנת לפגוע בכמה שיותר אנשי ממשל ואולי גם להצליח לפגוע בנשיא עצמו.
האם השירות החשאי הצליח לסכל את ניסיון ההתנקשות בנשיא? התשובה היא כן. השירות החשאי הצליח לסכל את ניסיונו של המתנקש לפגוע בנשיא באנשי ממשל.
האם ניתן היה לנטרל את המתנקש בכניסת הקהל? התשובה היא כן. בהסתכלות על התיעוד המצולם של מתחם כניסת הקהל, בשלב שבו המתנקש עבר אותו בריצה, ניתן לראות שתכנון המתחם לא נותן מענה לאדם מתפרץ ובנוסף, לא נראה סוכן שכל תפקידו להתמקם בעמדה עם הפנים קדימה שתאפשר לו לזהות במידי כל אדם שמגיע לכיוון הכניסה ובטח אדם עם נשק שרץ לעברו במהירות.
אם היה סוכן בעמדה כזו, אז המתנקש לא היה מצליח לעבור את מתחם כניסת הקהל. השירות החשאי לא פעל בצורה נכונה ומספיק מקצועית במתחם כניסה הקהל. הוא כן עשה נכון כאשר מיקם את מתחם כניסת הקהל בקומה שמעל קומת האירוע מה שהאריך את המרחק בין הכניסה לאולם האירוע ובפועל אפשר לעצור את המתנקש רגע לפני הירידה במדרגות ובנוסף, נתן לצוותי האבטחה בתוך האולם זמן תגובה ארוך יחסית.
מה קרה באולם בזמן התפרצות המתנקש בקומה מעל?
כאמור, האירוע באולם התחיל כ – 40 דקות לפני פריצת המתנקש כאשר הנשיא ורעייתו ישבו על הבמה ושאר המשתתפים ישבו סביב שולחנות שהיו ממוקמים בכל שטח האולם. התיעוד המצולם של אותם רגעים מראה שהקהל, הנשיא, הגברת הראשונה והמשתתפים שמעו קולות חריגים מחוץ לאולם כאשר חלק הבינו שמדובר בקולות ירי וחלק חשבו שזה משהו אחר. הנשיא אמר לאחר האירוע שהגברת הראשונה הבינה מיד שמדובר באירוע לא טוב ולכן מיהרה להתכופף מתחת לשולחן.
הסוכן הצמוד של סגן הנשיא מיהר לחלץ אותו מהבמה למקום מבטחים. לעומתו, הצוות הצמוד של הנשיא הגיע במהירות לבמה, התמקם בעמדות מאחור ומקדימה ונראה כמי שמנסים להבין מהיכן הגיעו קולות הירי? האם הם ממתנקש שנמצא בתוך האולם? או באמת מחוץ לאולם? הצוות השתהה זמן רב יחסית ורק כאשר הגיע צוות התערבות לבמה החליט לפנות את הנשיא מחוץ לבמה. במהלך הפינוי, כאשר הם עדיין על הבמה, נראה הנשיא נופל על ברכיו ומתרומם חזרה בעזרת צוות הסוכנים שעטף אותו. לדעתי המקצועית, קבלת ההחלטות של צוות אבטחת הנשיא בשלב הזה היתה מוטעית וגרמה להשארת הנשיא והגברת הראשונה זמן ארוך מידי על הבמה. קבלת ההחלטות לא התאימה למצב שהיה ידועה לצוות אבטחת הנשיא עד לאותו רגע. הצוות ידע שנשמעו קולות ירי מחוץ לאולם ולא ראה את המתנקש בעין, מה שהיה צריך לגרום להם לפינוי מידי של הנשיא והגברת הראשונה מהבמה ולא להמתין כדי לנסות להבין איפה המתנקש. באבטחת אישים, כאשר מאבטחים את האישיות באולם ומתחילה תקרית ירי ממתנקש שנמצא בתוך האולם, התגובה הנדרשת היא הורדת האישיות מתחת לשולחן או מאחורי הפודיום תוך חלוקת תפקידים ברורה בין כוח מחלץ לכוח נלחם אבל כאשר התקרית מתרחשת מחוץ לאולם ואין יריב בעין, התגובה חייבת להיות פינוי מידי של האישיות מחוץ לבמה ובהמשך מחוץ למתקן (המלון). גם בניסיון ההתנקשות הראשון שהתרחש בפנסילבניה, הצוות הצמוד של הנשיא התקשה בשלב החילוץ – האם יכול להיות שלסוכני השירות החשאי קיים פער מקצועי באיך לבצע חילוץ נכון של אישיות? אני מקווה שלא.

סרטון תיעוד שלב הפינוי: